אוויר צפת, תערובת של אורנים וקטורת, תמיד גורם לי לעצור לרגע. הוא נושא איתו את תפילות הדורות, את לחש הסודות של מקובלים ואת שירת היומיום של אנשי העיר. ואני, נעמה עמיר, אוצרת אמנות יהודית, מוצאת את עצמי שוב ושוב נמשכת אל הלב הפועם הזה, אל העסקים הכשרים שמבקשים לשלב בין אמונה לפרנסה, בין קודש לחול.
הפעם אני רוצה לקחת אתכם למסע אחר, לא רק בין גלריות ובתי כנסת, אלא אל המקומות בהם נפגשים הרוח והחומר, היצירה והיומיום. כי בעיניי, גם עסק יכול להיות יצירת אמנות, ביטוי לאמונה עמוקה ולרצון לעשות טוב בעולם.
אני מתחילה ב"מאפיית המקובלים", חנות קטנה בסמטה מרוצפת אבן. הריח של לחם טרי וחלות מתוקות ממלא את האוויר. קשה לתאר את החמימות העוטפת כשנכנסים פנימה. דוד, בעל המאפייה, איש בעל זקן ארוך וחיוך רחב, מקבל כל אחד בסבר פנים יפות. הוא מספר לי שהמתכון לחלות עבר מדור לדור במשפחתו, מתכון סודי שכולל תוספת מיוחדת: תפילה. "כל חלה שאני לש", הוא אומר לי, "אני מתפלל עליה שתביא ברכה לבית שאליה היא תגיע". הוא לוחש תפילה עתיקה, מילים עדינות שנמהלות בריח השמרים והדבש. בעיניו, הוא לא סתם אופה לחם, הוא שותף ליצירת קדושה, מביא ברכה לעם ישראל.
לפני כמה שנים, התעניינתי במיוחד בחלות שלו, ניסיתי להבין מה מבדיל אותן מחלות אחרות. כששאלתי אותו על הסוד, הוא חייך ואמר: "נעמה, הסוד הוא לא רק במתכון, אלא בלב. לב שלם, אמונה חזקה, ורצון אמיתי לשמח אחרים". הוא צדק. הטעם של החלות היה טעם של בית, של אהבה, של שבת.
משם אני ממשיכה ל"נרות צפת", חנות נרות קטנה הממוקמת לא רחוק מבית הכנסת האר"י. האור הרך של הנרות מאיר את החנות באור יקרות. מדפים עמוסים בנרות צבעוניים, נרות ריחניים, נרות שבת מסורתיים. בעלת החנות, רחל, אישה צעירה עם עיניים טובות, מספרת לי שהיא החלה לייצר נרות כתחביב, אך מהר מאוד זה הפך למפעל חיים. "אני אוהבת את האור", היא אומרת. "אני מאמינה שכל נר שאני מדליקה מביא קצת אור לעולם". היא משתמשת בשעווה טבעית ובשמנים אתריים, והכל נעשה בעבודת יד. כל נר הוא יצירה בפני עצמה.
רחל מספרת שהיא מקפידה על כשרות חומרי הגלם ועל כך שכל תהליך הייצור יהיה בהתאם להלכה. היא רואה בכך חלק בלתי נפרד מהאומנות שלה, ביטוי לאמונה שלה. "אני לא יכולה לייצר נרות שאינם כשרים", היא אומרת. "זה יהיה כמו לבגוד באמונה שלי".
החיבור של העסקים האלה לעבר הוא ברור. צפת, עיר המקובלים, תמיד הייתה מקום של חיבור בין גשמיות לרוחניות. האמנים והיוצרים של העיר ראו בעבודתם שליחות, דרך להביא את דבר ה' לעולם. גם היום, בעלי העסקים הכשרים ממשיכים את המסורת הזו, מתוך אמונה שלמה שהם יכולים להשפיע על העולם לטובה.
העסקים הכשרים של צפת הם רלוונטיים היום יותר מתמיד. בעידן של צרכנות מוגזמת ותחרות חסרת רחמים, הם מזכירים לנו שיש דרך אחרת. דרך של יושרה, של אמונה, של חיבור לקהילה. הם מלמדים אותנו שאפשר לעשות עסקים ולשמור על ערכים, שאפשר להתפרנס בכבוד ולעשות טוב בעולם.
אני חושבת על אליהו, בעלי, ועל הילדים שלנו, גדלים בעיר הזאת, מוקפים באווירה הזאת. אני מקווה שהם יספגו את האמונה, את היושרה, את הרצון לעשות טוב. אני מקווה שהם יבינו שעסק כשר הוא לא רק מקום שממנו מתפרנסים, אלא גם מקום שבו אפשר להפיץ אור, אהבה וברכה.
אז בפעם הבאה שאתם מבקרים בצפת, אל תסתפקו רק בביקור בגלריות ובבתי הכנסת. צאו למסע בין העסקים הכשרים, תטעמו מהלחם של דוד, תדליקו נר של רחל, ותנו לעצמכם להתחבר אל הלב הפועם של העיר. כי שם, בין האבנים העתיקות והניחוחות המשכרים, תגלו ניצוצות של קדושה, תגלו את האפשרות לעשות עסקים אחרת, לעשות עסקים כשרים.
💡 נקודה למחשבה: כיצד נוכל לשלב יותר ערכים יהודיים בעסקים שלנו, גם אם הם אינם ממוקמים בצפת?
שאלות נפוצות:
שאלה: האם כל העסקים בצפת הם כשרים?
תשובה: לא כל העסקים בצפת הם כשרים, אבל ישנם עסקים רבים שמקפידים על כשרות, החל ממסעדות ובתי קפה ועד חנויות המוכרות מוצרי יודאיקה ואמנות. חשוב לבדוק ולוודא את הכשרות לפני רכישה או אכילה.
שאלה: איך אפשר לדעת אם עסק בצפת הוא כשר?
תשובה: חפשו תעודת כשרות גלויה לעין. תוכלו גם לשאול את בעל העסק או לחפש המלצות באינטרנט. אם יש ספק, עדיף לברר מראש.
שאלה: האם יש מסעדות כשרות מומלצות בצפת?
תשובה: כן, יש מספר מסעדות כשרות מומלצות בצפת. לדוגמה, "מאמא עוף" (בשרי) ו"בית הקפה של שושנה" (חלבי). מומלץ לבדוק ביקורות באינטרנט ולוודא את הכשרות לפני הביקור.
