כאן, בין סמטאות האבן המתפתלות של צפת העתיקה, אני מוצאת את עצמי שוב ושוב, נשאבת אל תוך מסע של קדושה ואמנות. האוויר דחוס בריחות של תבלינים, עץ ארז ישן ו... תפילה. כן, תפילה. היא חרוטה באבנים, צבועה בכחול העמוק של הדלתות, מרחפת מעל בתי הכנסת העתיקים. כאוצרת אמנות יהודית, אני מבקשת לגעת באותה תפילה, להבין אותה, לפרש אותה דרך עיניהם של האמנים שקדמו לי, ושל אלה הפועלים כאן היום.
היום, אני רוצה לספר לכם על נייר. לא סתם נייר, אלא נייר מיוחד, נייר קראפט גס, שעליו מצויירים ציורים של הרב יצחק דלויה ז״ל. הרב דלויה, צייר וסופר סת״ם, שהיה דמות מוכרת בסמטאות צפת, היה מצייר תמונות מדהימות בצבעי מים או אקריליק על הנייר הזה. צבעים עזים, כמעט זועקים, אבל תמיד עם איזושהי נגיעה של עצב, של געגוע. אני זוכרת את הפעם הראשונה שנכנסתי לסטודיו שלו, מלווה באליהו, בעלי. הסטודיו היה צפוף, עמוס ספרים, צבעים, מכחולים, וריח חזק של טרפנטין. הרב דלויה, איש קטן וחייכן, קיבל אותנו בחמימות. הוא הגיש לנו תה מתוק בכוסות זכוכית קטנות והחל לספר על הציורים שלו.
הוא סיפר על השראה שהוא קיבל מחלומותיו, מחזיונותיו, מסיפורי צדיקים. הוא דיבר על הכמיהה לאור, על החיפוש אחר משמעות, על הניסיון לגעת באלוהות. בציוריו אפשר היה לראות את צפת העתיקה – בתי כנסת, חצרות פנימיות, דמויות לבושות שחורים, אבל גם מוטיבים קבליים, אותיות עבריות, סמלים עתיקים. הכל משולב זה בזה, כמו פסיפס מורכב, כמו הנשמה היהודית עצמה.
אחד הציורים האהובים עלי ביותר של הרב דלויה הוא ציור של עץ החיים הקבלי. העץ מצוייר בצבעים חמים – אדום, כתום, צהוב – והוא מוקף בהילה של אור. כל ספירה בעץ מסומנת באות עברית זוהרת, והשורשים של העץ יורדים עמוק אל תוך האדמה. כששאלתי אותו על הציור, הוא חייך ואמר: "נעמה, עץ החיים הוא כמו הנשמה שלנו. הוא שואף לגדול, לפרוח, להגיע אל האור, אבל הוא גם זקוק לשורשים חזקים, לאדמה יציבה. השורשים שלנו הם המסורת היהודית, התורה, המצוות, המנהגים. אם השורשים חזקים, העץ יכול לצמוח לגובה." הציור הזה, כמו רבים אחרים של הרב דלויה, מזכיר לי את החשיבות של שמירת המסורת, של החיבור לעבר, אבל גם את הצורך להתחדש, לגדול, להתפתח.
אני חושבת על בתי, רחל, שמסיימת השנה י״ב, ועל בננו, דוד, שמתגייס בקרוב. איך אני מעבירה להם את האהבה הזאת למסורת, את החיבור הזה לעבר, מבלי לכפות, מבלי לגרום להם להרגיש שהם מוותרים על החיים המודרניים? אני מאמינה שהתשובה טמונה באמנות. באמנות יש כוח לגעת בנשמה, לפתוח את הלב, להעביר מסרים עמוקים בצורה עדינה, לא מאיימת. אני רוצה שהילדים שלי יראו את היופי במסורת, את החוכמה בתורה, את המשמעות במצוות. ואני מקווה שהאמנות היהודית, זו שאני אוצרת ואוהבת כל כך, תוכל לעזור להם במסע הזה.
האור בצפת היום רך וחמים, כמעט זהוב. השמש שוקעת מעל הרי הגליל, והשמיים נצבעים בגוונים של ורוד, כתום וסגול. אני עומדת במרפסת של הבית שלנו, עם כוס תה ביד, וחושבת על הרב דלויה, על הציורים שלו, על המילים שלו. אני תוהה מה הוא היה אומר על העולם שלנו היום, על הטכנולוגיה, על המהירות, על הלחץ. אני בטוחה שהוא היה ממשיך לצייר, ממשיך לחפש את האור, ממשיך להזכיר לנו את החשיבות של החיבור לנשמה, למסורת, לאדמה. ואולי, זה כל מה שאנחנו צריכים לעשות – לחפש את האור, לחבר את הנשמה, להשריש את השורשים. 🙏✨🎨
האם גם אתם מרגישים את הקשר הזה בין אמנות, מסורת וחיים? אילו יצירות אמנות יהודיות מדברות אליכם במיוחד?
שאלות נפוצות:
- איפה אפשר לראות את הציורים של הרב דלויה?
ניתן למצוא ציורים של הרב דלויה בגלריות לאמנות יהודית בצפת העתיקה, ובאוספים פרטיים. ייתכן שחלק מיצירותיו מוצגות גם בבית הכנסת האר״י האשכנזי, שם נהג להתפלל. מומלץ לבדוק עם גלריות מקומיות לפני הביקור.
- האם יש מסעדות כשרות בצפת העתיקה?
כן, בצפת העתיקה יש מספר מסעדות כשרות. אני ממליצה על "מאמא עוף", שמציעה מנות בשריות טעימות, ועל "גבינות צפת", בית קפה חלבי עם נוף מדהים. מומלץ לבדוק את תעודת הכשרות לפני שמזמינים.
- מה עוד אפשר לראות ולעשות בצפת?
צפת מציעה מגוון רחב של אטרקציות – בתי כנסת עתיקים, גלריות לאמנות, בתי קפה, תצפיות נוף מרהיבות. אני ממליצה לבקר בבית הכנסת האר״י האשכנזי, במוזיאון בית המאירי, וברובע האמנים. פשוט לטייל בסמטאות, להתבונן, להקשיב – צפת תגלה לכם את סודותיה.
- האם יש סיורים מודרכים בצפת העתיקה?
כן, ישנם מספר סיורים מודרכים בצפת העתיקה, המתמקדים בהיסטוריה, באמנות, בקבלה ובמורשת היהודית. ניתן למצוא מידע על סיורים אלו במרכז המידע לתיירים בצפת או דרך האינטרנט.
- איך מגיעים לצפת?
ניתן להגיע לצפת ברכב פרטי, באוטובוס או במונית. הנסיעה מתל אביב או מירושלים אורכת כשעתיים וחצי. יש גם תחנת אוטובוס מרכזית בצפת, המקשרת את העיר לערים אחרות בישראל.
