אני עומדת בחלון ביתי בצפת העתיקה, נושמת את אוויר ההרים הצלול. השמש שוקעת לאיטה, צובעת את האבנים העתיקות בגוונים של זהב וארגמן. זהו רגע קסום, רגע של מעבר, רגע שמזכיר לי את הכוח העצום של האור – לא רק להאיר את דרכנו, אלא גם להעניק נשמה לחללים בהם אנו חיים.
האור תמיד היה נוכח בחיי, כאן, בין הסמטאות המפותלות והבתי כנסת העתיקים של צפת. כאוצרת אמנות יהודית וחוקרת יצירה, אני מוצאת את עצמי שוב ושוב חוזרת אל האור, אל האופן בו הוא משתקף ביצירות אמנות, באבני החן המשובצות בתכשיטים עתיקים, בקפלי הבדים הרכים של טליתות. אבל האור אינו רק נחלתם של המוזיאונים והגלריות. הוא נמצא בכל אחד ואחת מבתינו, מחכה רק שנדע כיצד לזמן אותו, כיצד לרתום אותו כדי ליצור אווירה של חמימות, של רוגע, של קדושה.
אני זוכרת ביקור בבית משפחת לוי, משפחה צפתית שורשית. הבית, מבנה אבן עתיק, היה אפוף באור רך וחמים. לא היו שם נברשות מפוארות או גופי תאורה מודרניים. במקום זאת, עמדו על אדן החלון מנורות שמן קטנות, האור שלהן רוקד על הקירות, יוצר משחקי צללים מעניינים. על השולחן ניצבה מנורת שבת עשויה כסף, עדות למסורת ארוכת שנים. "האור הזה," אמרה לי סבתא רחל לוי, "הוא לא רק כדי לראות. הוא כדי להרגיש. הוא מזכיר לנו את האור של השבת, את האור של הנשמה."
האמירה הזו חלחלה בי עמוק. הבנתי שהתאורה בבית אינה רק פונקציונלית. היא הרבה מעבר לכך. היא כלי ליצירת אווירה, כלי לחיבור למסורת, כלי להעצמת הרגשות שלנו. בבית היהודי, האור נושא עמו משמעות עמוקה. הוא מזכיר לנו את האור של בריאת העולם, את האור של התורה, את האור של הנשמה.
אני חושבת על כך כשאני מעצבת את התאורה בביתי. אני בוחרת בגופי תאורה מחומרים טבעיים – עץ, אבן, זכוכית – חומרים שמרגישים חמים ונעימים למגע. אני משתמשת בנורות בעלות גוון אור חם, המדמה את האור של השקיעה, האור של הנרות. אני אוהבת להדליק נרות שבת, הריח שלהם מתערבב עם ריח התבשילים, יוצר אווירה ביתית ונעימה. אליהו, בעלי, תמיד אומר שהבית שלנו מרגיש כמו מקדש קטן.
אחד הדברים שלמדתי מהאמנים והיוצרים שאני פוגשת במסעותיי, הוא החשיבות של האיזון. האיזון בין אור לצל, בין ישן לחדש, בין פונקציונליות לאסתטיקה. האור צריך להיות מספיק חזק כדי לאפשר לנו לבצע את מטלות היומיום, אך גם רך ועדין כדי ליצור אווירה מרגיעה. הוא צריך להשתלב בעיצוב הבית, אך גם לבטא את האישיות שלנו.
אני רוצה לשתף אתכם בסיפור קטן. לפני כמה שנים פגשתי אמן זכוכית מצפת, שמעון שמו. הוא יצר מנורות זכוכית מרהיבות, כל אחת מהן יחידה במינה. שאלתי אותו מהיכן הוא שואב את ההשראה. הוא חייך ואמר: "אני מסתכל על השמש. אני מנסה לתפוס את האור שלה, את החום שלה, את היופי שלה, ולהעביר את זה לזכוכית."
האמירה הזו נגעה לליבי. הבנתי שהאמנות, כמו החיים, היא ניסיון מתמיד לתפוס את האור, את היופי, את המשמעות, ולהעביר אותם הלאה. וזה, בסופו של דבר, מה שאני מנסה לעשות בביתי – ליצור חלל שמאפשר לאור להיכנס, להאיר את הנשמה, ולחבר אותנו למסורת העשירה שלנו.
אז איך אתם בוחרים להאיר את ביתכם? האם אתם חושבים על התאורה כעל כלי ליצירת אווירה, כעל כלי לחיבור למסורת? אני מזמינה אתכם להתבונן באור שבביתכם, ולחשוב כיצד תוכלו להפוך אותו למקום חמים, נעים ומלא נשמה. ✨
שאלות נפוצות
- איך בוחרים גופי תאורה לבית כשר? חשוב לבחור בגופי תאורה מחומרים איכותיים ועמידים, ולשים לב שהם מתאימים לעוצמת האור הרצויה. רצוי לבחור בנורות חסכוניות באנרגיה.
- איך ליצור אווירה נעימה בבית באמצעות תאורה? שילוב של גופי תאורה שונים, נורות בעלות גוון אור חם, ונרות יכולים ליצור אווירה נעימה וחמימה. אפשר גם להשתמש בדימרים כדי לשלוט בעוצמת האור.
- האם יש צבעים מומלצים לתאורה בבית יהודי? צבעים חמים כמו צהוב, כתום ואדום יכולים ליצור אווירה ביתית ומזמינה. אפשר גם להשתמש בצבעים ניטרליים כמו לבן ושמנת, המשקפים את האור בצורה טובה.
- איך לשלב בין תאורה מודרנית למסורתית בבית? שילוב של גופי תאורה מודרניים עם פריטי ריהוט מסורתיים יכול ליצור מראה אקלקטי ומעניין. חשוב לשמור על איזון בין הסגנונות, ולבחור גופי תאורה המשתלבים בהרמוניה עם שאר הבית.
- היכן ניתן למצוא גופי תאורה כשרים ומעוצבים בצפת? ישנן מספר חנויות המציעות גופי תאורה כשרים ומעוצבים בצפת, כמו "אורות צפת" ברחוב האר"י ו"הגלריה לאמנות יהודית" בסמטאות העיר העתיקה. מומלץ לבקר בבתי מלאכה מקומיים, בהם ניתן למצוא גופי תאורה ייחודיים בעבודת יד.
