אתם בטח שואלים את עצמכם, מה לי, לייזי קופולוביץ', ומה לנופש בחו"ל? בחור ישיבה, כל היום גמרא, מה לו ולדילים ברגע האחרון? אז זהו, יאפצ'יקים, שדווקא בגלל שאני מכיר את הראש שלכם, אני יודע בדיוק מה אתם צריכים כדי לא ליפול בפח של ה"חופשה המושלמת" הזאת.

כשהייתי בישיבה, החברותא שלי, מנדל, תמיד היה אומר: "לייזי, אתה מריח קומבינות כמו רבי עקיבא הריח את העתיד בתפילין". והאמת? הוא צדק. אני יודע איפה אפשר לחסוך, איך לאכול בזול ואיך להסתדר גם כשאתה תקוע עם מזוודה של ספרי קודש באמצע אירופה.

בתי חב"ד, רבותיי, זה לא רק מקום להתפלל בו מנחה. זה הרבה יותר מזה. זה הגריז הכי טוב שיש לתייר החרדי. זה ה-SOS שלך כשאתה לא מבין כלום, כשאתה רעב, כשאתה מחפש מישהו לדבר איתו אחרי יום שלם של ניסיונות להבין גרמנית או צרפתית.

אז מה הסוד? איך להפוך את בית חב"ד למרכז הסיוע האישי שלך? הנה כמה טיפים של לייזי:

1. "מניין זה רק התחלה": אל תסתפקו בתפילה. תשאלו שאלות. תתעניינו. החבר'ה שם מכירים את העיר כמו את כף ידם. הם יודעים איפה יש מכולת עם הכשר הכי מהודר, איפה אפשר להשיג אוכל כשר בזול, ואיפה יש שיעור תורה מעניין בערב. הם ה-Waze שלכם לעולם החרדי בחו"ל.

2. "השבת שלום תמיד עוזרת": תגיעו לבית חב"ד לפני שבת. זה הזמן הכי טוב ליצור קשרים, להכיר אנשים ולתפוס אווירה. חוץ מזה, בדרך כלל יש ארוחת שבת מפנקת, ואם תבואו עם מצב רוח טוב ותציעו עזרה, יש מצב שתתפסו מקום של כבוד ליד השולחן. וזה שווה זהב!

3. "תן חיוך, קבל חיוך": אל תהיו קשים. תזכרו שהחבר'ה שם עושים הכל בהתנדבות, ולפעמים הם עמוסים עד מעל הראש. תבואו עם חיוך, תציעו עזרה במה שאפשר, ואל תשכחו להגיד תודה. מילה טובה יכולה לפתוח דלתות, אני אומר לכם. פעם, בברלין, עזרתי לרבנית לסדר את הסידוריות, ובזכות זה קיבלתי הזמנה לארוחת צהריים של מלכים. שווה, לא?

4. "תרומה קטנה, מצווה גדולה": אל תשכחו לתרום. בתי חב"ד מסתמכים על תרומות, ואם אתם מקבלים מהם עזרה, זה רק הוגן להחזיר. לא חייבים סכומים גדולים. גם כמה יורו יכולים לעשות את ההבדל. זה כמו לתת צדקה לפני התפילה - זה פותח את הלב ואת הברזים של השמיים.

5. "השמועה עוברת מפה לאוזן": תשאלו את הרבנים והשלוחים על טיפים נוספים. הם מכירים את כל הקומבינות והסודות של העיר. הם יודעים איפה אפשר למצוא מקווה, איפה יש חנות ספרים כשרה, ואיפה אפשר להשיג הנחה למוזיאון. הם האוזן הקשבת שלכם בעולם הלא מוכר.

פעם, המשגיח בישיבה תפס אותי קורא ספר טיולים במקום גמרא. הוא כעס עלי נורא, אבל בסוף, כשנסעתי לחו"ל, הוא התקשר אלי וביקש שאני אביא לו מזכרת. הבנתם את הקטע? גם המשגיח צריך קצת אוויר לנשימה.

בקיצור, חברים, בתי חב"ד זה שוס רציני. זה המקום שלכם להרגיש בבית גם כשאתם רחוקים מהבית. רק תזכרו להיות חכמים, להיות נחמדים, ולא לשכוח לתרום. כי כמו שאומרים אצלנו: "מי שנותן - מקבל בחזרה פי כמה". וזה, אליבא דאמת, המהלך הכי טוב שיש.

עכשיו, אחרי שסידרנו לכם את הנופש, אל תשכחו לחזור לישיבה עם כוחות מחודשים ולהרים את הלימוד!